יום בבית הספר ב"אלוני יצחק" נפתח בלחיצת יד של המורה את ידי התלמידים. באמצעותה הוא יכול ללמוד על חום גופו וחוזק לחיצתו של התלמיד. כך גם מתפתחות דרך ארץ, יראת כבוד הדדית ומערכת יחסים קרובה וארוכת טווח עם המחנך שישאף לחנך את כיתתו במשך 8 השנים הבאות. הוא יכיר את תלמידיו היטב ובהדרגה הוא הופך למעיין אבא של הכיתה המשרה הרגשת ביטחון. החלק הראשון של כל יום מתחיל בשיעור הראשי עם המחנך. השיעור מתחיל בפיתוח המישור הפיזי. הילדים יצאו אל החצר יצעדו וישחקו משחקי גוף ושיווי משקל סביב החומר הנלמד, אחר כך יכנסו אל הכיתה וימשיכו בדקלומים ושירים הפונים אל החלק הרגשי ולבסוף יפנו אל המחברת יציירו ויכתבו וכך תופנה האינפורמציה בהדרגה אל הראש.
בתקופת הילדות המוקדמת מכוון הילד בעיקר לפיתוח יכולות פיסיות וחושיות. הוא יוצר לעצמו דרך המגע עם העולם והחברה את הבסיס הפיזי-גופני לכל התפתחותו האנושית. ככל שהגוף, התנועה, חווית המרחב והחושים יתפתחו בצורה ההרמונית השלמה ביותר כך יתפתחו אחר כך שאר היכולות וכושרי האדם לצורתם היפה ביותר. הגוף הפיזי יכיל מאוחר יותר את הרגש והחשיבה, ולכן בגיל הגן מכוון הילד קודם כל לתנועה, לחוויות חושים מגוונות, שיווי משקל, יכולות חיקוי גופני וסביבה פיזית הרמונית ככל האפשר. אלו זוכים להתייחסות הרצינית, העקבית והממושכת ביותר. במשחק, בשיר, בחיקוי וביצירה מנסים לעודד איכויות אלו. הילדים קודם כל עושים, בצליל בצבע בטעם ובריח. הילד יוצר מדמיין ובונה את משחקו מתוך המצוי בגן: עצים, מסגרות, בדים, קוביות, בובות ומחבואים. הילד הוא זה שמפעיל את המשחק ולא המשחק מפעיל את הילד. הכל מתוך חינוך ליראת כבוד לכל הנמצא בגן: מבוגרים, ילדים וחפצים.
"אנו כהורים," מסבירה ענת, גננת ואמא בקבוצה, "רוצים חינוך שיפנה אל כל ההוויה של הילד - פיזית רגשית ושכלית כאחד. חינוך שיפנה אל עולמו הפנימי ויעשיר אותו בתכנים הראויים, בהתאם לשלב שבו הוא נמצא כילד. אנחנו רוצים לשמר את התם והיופי שבילדות ורוצים לחשוף את ילדינו בהדרגה אל העולם החיצוני, כשיהיו בשלים לכך". בגילאים אלו מטפחים את כוחות הדמיון, ההתלהבות והחיים בילדים, תוך כדי שימור הסקרנות הטבעית הטבועה בהם. הלימוד הוא חוויתי והתנסותי. "הלימוד כאן הוא לא רק אינטלקטואלי", מבהיר אורי צדוק מחנך וותיק מבית הספר שקד בטבעון שמלווה את בית הספר, "הלימוד מתחיל דרך הגוף, אחר כך עובר דרך הרגש ואז מגיע בהדרגה אל הראש, כך שהחוויה הלימודית כל כך מהותית עד שהיא מטמיעה בילדים את החומר באופן מוצלח הרבה יותר. מקצועות הלימוד מהווים בעצם צורך עמוק של הילד. השפה, החשבון, האומנות ולימודי השפות הן מזון חיוני עבורו. החשבון מלמד אותו גם מוסר, השפות והגיאוגרפיה מעניקות לו ערנות לחברה וייגרמו לו להתעניין בבני אדם. ובכלל, כשכיתה יודעת לנגן ולשיר בהרמוניה כגוף אחד, ולומדת להקשיב, יורדת גם האלימות. האומניות מחזקות את עולמו הפנימי של הילד. עולם זה מהווה גשר בין הפיזי לחשיבה." בחינוך וולדורף כל ילד עושה הכל. אין בחירה ואין "לא רוצה". ילד שקשה לו לסרוג כמו ילד שקשה לו במתמטיקה או במוזיקה יידרשו ללמוד גם זה וגם זה. הילד יקבל עזרה במקום שקשה לו ולא פטור מהמקצוע.
חינוך וולדורף בבית הספר היסודי הוא קודם כל חינוך אומנותי. האומנות משמשת כלי הטוב ביותר ללמידה. מטבעה היא פונה אל הרגש ואל החוויה ומעצבת אותם. אומנות לא נלמדת בנפרד מהשעורים העיוניים אלא כחלק מהם. בשעורי עברית, אנגלית, ערבית, מוזיקה, חשבון ומלאכה מתבצע הלימוד קודם כל דרך הגוף והחושים.
דרך רקיעות הרגליים יחל לימוד החשבון, דרך הליכה על מסלול יחל לימוד האותיות, משחקים ושירים מלווים את לימודי השפות, דקלומים וסיפורי גמדים את לימודי הסריגה והתפירה, עולם הטבע והאגדות מלווה את שעורי המוזיקה הנגינה והתנועה.
שלא יהיו כאן אי הבנות, בבית הספר נלמדים החומרים והנושאים הנלמדים בכל בתי הספר. ההבדל הוא באופן הלימוד ובאווירה. החגים רבי משמעות ונחגגים בדגש על מסורת ישראל ועל השינוי החיצוני והפנימי אותו עוברים הטבע והאדם. המזון האורגני המוענק לילדים מקבל חשיבות רבה מתוך הבנת תפקידו בהתפתחות הגופנית והנפשית של הילד.
שלוש צלעות - התלמידים המורים וההורים כשחינוך מבקש לבסס איכויות עמוקות ורחבות יותר מידע, הוא יוכל ליצור אותן רק על ידי תמיכה משותפת של קהילה פעילה ואכפתית. כך הוא בבית הספר ב"אלוני יצחק" כשבעבודה משותפת של ההורים, המורים והתלמידים, מנסים ליצור מרחב קהילתי משמעותי ככל האפשר.
הורי בית הספר אינם לוקחים חלק בהחלטות הפדגוגיות ובתוכנית הלימודים, אלו - מוטלות על המחנכים והגננים בלבד, אך הם תומכים ומעורבים בעיצוב החגים, בחגיגת קבלת שבת משותפת לקהילה, עריכת טיולים משותפים ובנשיאת בית הספר ועיצוב דמותו ודמות הקהילה. "הורים שילדיהם מתקבלים לבית הספר באים בגלל רוחו החינוכית המיוחדת של בית הספר." אומר יהודה, מחנך כיתה א?. "הם מעורבים במובן של הכרת החינוך ותמיכה בנעשה. שיתוף של ההורים בשאלות חיי היום יום של התלמידים וחייהם בבית, ריתמוסים של חיי הבית כגון תזונה, מחלות, בעיות שינה ועוד הם תמיד חלק מהמכלול החינוכי שזוכה להתייחסות בית הספר. ביקורי המחנך בבתי התלמידים הם חלק מקשר רצוף הנשמר עם ההורים." מתוך הבנת דרך החינוך הזו וחיפוש אחר מסגרת חינוכית שתקבל את הילד בשלמותו ותתרגם אותה לתוכנית הלימודים, אך לא תהיה עוד אופנה חולפת בחינוך, חברה קבוצת ההורים מישובי הסביבה אשר הקימה את "עמותת רימון" ומגשימה אחר רצונה לייסד חינוך אנתרופוסופי לילדי האיזור.
רצון זה התגלה כמשותף להורים רבים וכיום בכפר הנוער הקסום "אלוני יצחק" מתחנכים יותר מחמישים ילדים בשני גני ילדים וכיתה א? בבית ספר צומח. קהילת ההורים חוגגת חגים ושבתות יחדיו וכן עורכת טיולי משפחות משותפים ועוד.
הקהילה היא קהילה פתוחה המזמינה את כל מי שרוצה בכך להיות שותף לעשייה ולדרך. סידרת הרצאות בנושאי החינוך האנתרופוסופי ובנושאי אנתרופוסופיה נוספים מתקיימת בבית הספר אחת לחודש, ופתוחה להורים ולמתעניינים.
החינוך האנתרופוסופי
החינוך האנתרופוסופי הידוע גם בשם חינוך וולדורף מציב את שאלות החינוך הגדולות: סמכות מול חופש. יצירתיות מול מסגרת. אני מול החברה ומנסה להכשיר את הילד בהדרגה, להתמודדות איתן.
החינוך, כל חינוך, אמור לעזור לילדים לגדול ולהיות בני אדם שלמים ומאוזנים, נפשית וגופנית. היום, יותר מתמיד עלינו לעצור ולשאול מה הילד צריך בכדי ליצור התפתחות בריאה ומאוזנת. לא רק איזה ידע הוא צריך. הידע, הוא חלק אחד מתוך רבים המרכיבים את חינוך האדם. על הידע להיתמך על ידי כשרים נוספים, פיזיים ורגשיים אותם על הילד לרכוש. ניתן להמשיל את הדבר לבנייתו של בית, כשם שאין מניחים את הקירות לפני היסודות ואין מניחים את הגג לפני הקירות. כך לא נבקש מהילד להתמודד עם נושאים המפתחים את יכולות החשיבה שלו לפני שבנה את היסודות להכיל אותן.
חינוך אנתרופוסופי אינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר אלא בעיקר כיצד יש ללמוד בהתאם להתפתחותו של הילד על פי גילו ועל פי התפתחותו הספציפית. ר. שטיינר, אבי האנתרופוסופיה מדבר על התפתחות ישות האדם בשלבים.
בעולם קיימים כ- 1000 בתי ספר הפועלים על פי השיטה האנתרופוסופית מאז 1919. בארץ פועלים עשרה בתי ספר, הוותיקים שבניהם, בטבעון ובהרדוף פועלים כ- 15 שנה. חלק גדול מבתי הספר בארץ זכו, אחרי תהליך, להכרה של משרד החינוך. החבירה למערכת החינוך הרשמית והמוכרת הינה חלק מתפיסת העולם האנתרופוסופית לפיה על בית הספר ליצור ולהשפיע בתוך ומתוך המערכת.
ליקטה: רוית חביב
מגזין המושבות, כל החדשות, המאמרים והכתבות על איזור זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה, פרדס חנה כרכור קיסריה חוף הכרמל וישובי הסביבה
